על הנגיף שהוכרז כמקרה חירום גלובלי כבר שמעתם? קוראים לו"זיקה" והנה כל מה שאנחנו יודעים עלי

אירגון הבריאות העולמי הכריזו על מצב חירום גלובלי בעקבות וירוס ה"Zika"

המחלה הנוראית הזו ממשיכה להתפשט במהירות ברחבי אמריקה הלטינית.

הציבור כיום מודע למחלות כמו אבולה, ואיידס

אבל נגיף הזיקה הקטלני הופיע בשקט משום מקום וגובה קורבנות רבים.

האם עלינו לפחד ממנו? ובכן, הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על זיקה.

מחלה זו הייתה אמורה להיות נדירה, אבל לאחרונה היא הפכה מנדירה למגיפה כלל עולמית.

אז לפני שאתם יוצאים לטיול הנחשק עם מיליון שאלות,

הבאנו כאן בזבובים ברשת, את כל המידע שמצאנו על המגפה החדשה .

זיקה (באנגלית: Zika virus, סימול: ZIKV, בפורטוגזית: zica) הוא וירוס ממשפחת פלאוויווירידה (Flaviviridae)

שמועבר על ידי יתושי אדס. אצל בני אדם הוא עלול לגרום לקדחת זיקה (Zika Fever),

עם מאפיינים דומים לדלקת המוח היפנית, קדחת דנגי, קדחת צהובה וקדחת מערב הנילוס.

תסמינים: החום הנגרם על ידי וירוס הזיקה זה הוא יחסית קל ולא סביר שבגללו תפנו לקבל טיפול רפואי,

התסמינים האחרים הם כאבי ראש ופריחה קלה -די קשה לזהות את הנגיף בימים הראשונים.

וירולוגיה

משפחת הפלאוויווירידה ידועה בשמה בעקבות הקדחת הצהובה (בלטינית: "Flavi" פירושו צהוב)

וזאת כיוון שעירוב הכבד וצהבת נפוצים בעקבות ההדבקה.

הווירוס הוא בעל ‎RNA‎ חד-גדילי עם קוטביות חיובית. הווירוס עטוף על ידי מעטפת ועליה שני גליקופרוטאינים.

בעזרת הגליקופרוטאינים הללו הווירוס מצליח להיכנס לתוך התא ולבצע Hemagglutination והפעלה של מערכת החיסון.

שכפול הווירוס מתבצע בציטופלסמה של התא. שגשוג הווירוס תלוי רבות בכמות התאים שהוא הצליח להדביק,

במהירות השכפול של הווירוס בציטופלסמה וכן בריכוז הווירוס בבלוטות הרוק של החרק שמעביר אותו.

בניגוד למרבית הווירוסים בעלי מעטפת, משפחת הפלאוויווירידה רוכשת את המעטפת הנגיפית שלה,

בעזרת בועית (Vesicle) תוך תאית והן משתחררות בעזרת אקסוציטוזה או ליזיס תאי.

ברגע שהווירוס מתחבר עם נוגדן בלתי מנטרל, כלומר נוגדן שנוצר בעקבות וירוס אחר שדומה לו,

הוא יכול להתחבר לחלק ה־fc שנמצא על המקרופאגים והמונוציטים ובכך להגדיל את התפשטות ההדבקה לעוד תאים.

היסטוריה

לפני 2015

המחלה דווחה לראשונה בשנות ה-50 באזור קו המשווה ביבשות אפריקה ואסיה.

ההתפרצות הראשונה של המחלה מחוץ לאפריקה ואסיה הייתה באפריל 2007 באי יאפ שבמיקרונזיה,

עם 49 מקרים מאובחנים וללא תמותה.

בשנת 2014 התפוצה של הווירוס התפשטה מזרחה לכיוון פולינזיה הצרפתית, ובהמשך גם לאי הפסחא.

ב-2015 התפשטה המחלה לאמריקה הדרומית, לאמריקה המרכזית ולאיים הקריביים,

ובאפריל באותה שנה התפשטה גם לברזיל.

בדצמבר של אותה שנה כבר אובחנו 2,400 תינוקות עם סינדרום של מיקרוצפליה,

עם תת-התפתחות ושנולדו עם ראש ומוח קטנים מהרגיל, בכ-20 מחוזות שונים בברזיל.

הבהלה גרמה למשרד הבריאות הברזילאי להוציא המלצה חריגה לציבור לשקול להימנע מלהיכנס

להריון עד שיתבררו הפרטים ואולי שיטות התמודדות עם ההתפרצות‏.

לפחות 40 תינוקות מתו מהמחלה וההשערה היא כי הנגיף הגיע לברזיל,

בתקופת משחקי הגביע העולמי ב-2014 או בעת תחרות הקאנו הבינלאומית‏.

2016

בחודש ינואר 2016 דווח על שלושה מקרים בארצות הברית שמקורם בהידבקות בוונצואלה ובקולומביה‏ ועל מקרה בישראל‏.

בעקבות ההתפשטות הצטרפו לקריאה הברזילאית לנשים להימנע מהריון "עד שיתבררו פרטים נוספים" גם קולומביה, אקוודור, אל-סלוודור וג'מייקה.

ב-1 בפברואר 2016 הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום עקב התפשטות המחלה‏,

אולם לא המליץ על צעדים מעשיים כגון מגבלות תנועה לארצות נגועות‏.

העברת הנגיף מאדם לאדם

בשנת 2009 הוצע כי הנגיף זיקה מועבר בזמן יחסי מין. זיהוי של RNA של הנגיף בנוזלים אמניוטיים מצביע על כך שהוא מסוגל לעבור מהאם לעוברים במהלך היריון.

אולם נכון לינואר 2016 אין עדויות לכך שהוא גורם נזק לעוברים.

באוקטובר 2015 החלה התפרצות של הדבקה בווירוס בברזיל. במקביל נצפתה עלייה בשיעור הדיווחים על מיקרוצפליה,

אולם אין עדויות לקשר בין השניים (לדוגמה: לא נבדקו סיבות אחרות למיקרוצפליה, כגון עישון, אלכוהול,

וכן לא נמצאה עלייה דומה במקומות אחרים בעולם שבהם יש התפרצויות של הנגיף)‏.