סוף סוף נמצא הקשר בין סלפי והפרעות נפשיות

למצולמת אין קשר לכתבה

הסלפי ( Selfies) הפך לטרנד ענק במדיה החברתית ופסיכיאטרים ועובדי בריאות נפש מקשרים אותם למצבים בריאותיים נפשיים הקשורים לנרקיסיזם והאובססיה של אדם עם המראה שלו.

לדברי הפסיכיאטר ד"ר דוד גור : "מאז עלייתם לאוויר של טלפונים בעלי מצלמה שתיים מתוך שש מטופלים שבאים להתאשפז בבית החולים הפסיכיאטרי (dysmorphic) יש כפייה לעלות selfies

באתרי מדיה חברתית."

ד"ר גור מוסיף :

אני כבר ראיתי את זה באופן אישי עם כמה מהחברים שלי.

הם עלולים לצלם כמה selfies שוב ושוב ושוב עד שהם מוצאים את הזווית הנכונה ורק אז מעלים את התמונה לרשת החברתית במטרה לצבור כמה שיותר לייקים ובמטרה לגרום לחברים שלהם להגיד להם כמה שהם יפים , כמה שהם רזוף אתם לא תראו כמעט פוסט של סלפי שמישהי אומרת לחברה שלה " איזה מכוערת השמלה שלך , או וואו כמה השמנת בחודש האחרון " כל העיניין הזה של הסלפי זה כדי לקבל אישור מהחברה שאנחנו נראים טוב, מה עוד שמעלי הסלפי שמים לב לפרטים הקטנים בתמונה כמו הגבות, העור, האף, החיוכים, השיניים, השיער שלהם וכן הלאה, וכל זה בניסיון למצוא את הזווית המושלמת על מנת להפוך את הצילום לתמונה מושלמת ובכדי שהם יראו באופן מושלם במסכי המחשב או הסמרטפון של חבריהם .

האובססיה נבנית לאט לאט ויכולת ההבחנה בפגמים שלנו שלנו הפכו יותר ויותר גבוהים .

וזה מוביל אנשים למצב של נרקיסיזם, ברגע שהוא לא מקבל מספיק תשומת לב מהחברים שלו במדיה החברתית הוא נהיה יותר אובססיבי לגבי המראה שלו ואני מדבר על מחלת נפש לכל דבר שדורשת המון טיפולים ושיחות כדי לצמצם את הנזק שהיא גורמת.

אני באופן אישי מרגיש חלק גדול מזה נובע מחוסר ביטחון עצמי שיש לאנשים והם מנסים ליצור את האני המושלם שלהם וככה להציג אותו לעולם דרך המדיה החברתית

מה גם שיש חוסר טיפול בבעיות אלה במערכת החינוך

אנו מתמקדים כל כך הרבה על חינוך האדם להיות חבר נאמן לחבריו , למשפחתו , לקולגות שלו לעבודה ,

אבל לא נעשה דבר לפיתוח הביטחון האישי שלהם כבן אדם בפני עצמו.

וזהו היבט חשוב מאוד של התפתחות אישית שאני מרגיש צריכה להיות בחוד החנית של מערכת החינוך שלנו.